תפקודים ניהוליים  
למה הם חשובים ומה קורה כאשר הם לקויים?

 

תפקודים ניהוליים הם אוסף של תהליכים שכליים שאחראים על האופן שבו האדם מנהל ומארגן את היכולות שלו, את התנהגותו ואת רגשותיו.

אפשר להתייחס אל תפקודים אלה כאל מרכז הבקרה הראשי המחליט מה לעשות, איך לעשות, אילו משאבים כדאי להקצות לכל פעולה - איך לתכנן פעולות, ליזום או לעכב אותן, איך לבחור בין אפשרויות שונות, לקבל החלטות, לבקר ולהסיק מסקנות.

 

 

התפקודים הניהוליים כוללים, בין היתר, את המרכיבים הבאים:

 

* היכולת ליזום ולהתחיל פעילות כלשהי.

 

* היכולת לארגן פעולה באופן שיטתי בזמן ובמרחב ולחלק מטלות לחלקים קטנים וברי
יישום.

 

* היכולת לתכנן דברים מראש, לצפות את העתיד, לבחון חלופות להתמודדות ולבחור
דרכי פעולה מתאימות וליצור סדרי עדיפויות.

 

* היכולת לעכב תגובות ודחפים – להתאפק, להימנע מפעולה או להפסיק אותה בעת
הצורך.

 

* היכולת להתנהל בגמישות – לעבור מפעילות לפעילות ללא קושי, להתייחס למצבים
מנקודות מבט שונות בהתאם לדרישות.

 

* היכולת לנהל בקרה ומשוב – להסיק מסקנות, לבחון מעשים וללמוד מהם, לתקן
טעויות, לבדוק האם הושגה המשימה/המטרה, היכולת לנהל משוב עצמי.

 

* היכולת לשמר מידע בזיכרון הפעיל (נקרא גם זיכרון העבודה או הזיכרון לטווח הקצר) - שימור מידע לטווח קצר מאפשר השלמה של משימות מיידיות, והוא מעורב בכל
תהליכי החשיבה.

 

* היכולת לאחסן מידע בזיכרון לטווח ארוך ולשלוף אותו בזמן ובמקום המתאימים.
היכולת לנהל את מהירות עיבוד המידע ולווסת אותה.

 

* כל משאבי הקשב (ראו מאמר קודם) - היכולת לשמור על רמת קשב מספקת לצורך
  ביצוע פעולה (קשב מתמשך), היכולת להסיט קשב ולשוב לפעילות תקינה והיכולת
לסנן מידע.

 

* ניהול של התנהגויות חברתיות ורגשיות - ויסות עצמי, התאמת התנהגות למצב, ניהול
משאבים רגשיים, התמודדות עם מצבים חברתיים משתנים וניהול התגובות הרגשיות.

 

 

מהי לקות בתפקודים הניהוליים?

 

לקות בתפקודים הניהוליים היא קושי נרחב בחלק גדול מתהליכי הבקרה. אין הכוונה לקושי בתפקוד אחד או שניים שבא לידי ביטוי בלקויות שונות, אלא לקושי מרכזי שבא לידי ביטוי בכל תחומי החיים. אנשים בעלי לקות בתפקודים ניהוליים יתקשו מאוד בלמידה, בארגון ובתכנון, בביצוע מטלות, בזכירה ובהשלמת משימות. חלקם יתקשו להתארגן בזמן ובמרחב. ייתכנו קשיים חברתיים והתנהגותיים בשל הקושי בוויסות רגשי והתנהגותי.

 

בבית הספר יתקשו ילדים הסובלים מלקות בתפקודים הניהוליים לפרק מטלות גדולות למשימות קטנות, לתכנן ולהתארגן, הם ירבו לשכוח ציוד וישכחו להכין שיעורי בית, ייתכן שיתקשו להתאים את התנהגותם למצופה מבני גילם. בשל הקושי להתארגן בזמן ובמרחב ייתכן שיאחרו לשיעור. הם יתקשו מאוד במעבר ממטלה אחת לאחרת ומשיעור לשיעור ובוויסות לקראת פעילויות מיוחדות ולא שגרתיות (כמו יציאה לטיול).

 

במחקרים נמצא כי ל- 30% עד 50% מהילדים לקויי הקשב יש לקות גם בתפקודים הניהוליים, במיוחד אצל ילדים הסובלים גם מלקות למידה. יחד עם זאת, ישנם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז שאינם סובלים מלקות בתפקודים אלו. התפקודים הניהוליים המובהקים היחידים שנמצאו לקויים אצל ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז הם – קושי לשמר קשב  וקושי בעיכוב התגובה. טיפול תרופתי בילדים עם הפרעת קשב וריכוז משפר את יכולת שמירת הקשב, אך אינו משפר תפקודים ניהוליים.

 

מחקרים הראו שתפקודים ניהוליים יכולים להשתפר בעזרת אימון, תיווך והדגמה של מבוגר.

 

הצעות להתמודדות עם קשיים בתפקודים הניהוליים:

 

* להסביר ולהדגים לילדים את התכנון של פעילויות שונות – טיול, קניות, יום הלימודים וכו'.

 

* להסביר לילדים איך יוצרים סדר עדיפויות ולאפשר להם להתאמן בבניית סדרי עדיפויות בתחומים שונים.

 

* הדגמה פעילה – כאשר הילדים מתקשים לבצע פעולה מסוימת – לווסת את עצמם, להרגיע את עצמם, להתרגל למצבים חדשים, על המבוגר להדגים לילד איך אפשר להתמודד עם  המצב – ללמד אותו טכניקות להרגעה עצמית ותרגילים מסייעים במצבי לחץ.

 

* יש לסייע לילדים לתכנן ולהתארגן וללמד אותם שיטות להתארגנות – בסידור החדר (איפה כדאי לאחסן משחקים ואיפה כדאי לאחסן ספרי לימוד), בארגון  התיק (באיזה תא כדאי להניח את הספרים ובאיזה את המחברות), בפתרון  שאלות ותרגילים (איזו משימה כדאי לעשות קודם ומה רצף הפעולות הנכון שיוביל לפתרון) וכו'. בהדרגה יש להעביר אליהם את האחריות להתארגנות, בקצב ובזמן הנכון להם. יש לקחת בחשבון שבמעברים מכיתה לכיתה, או מבית ספר אחד לאחר, יכולה להיות נסיגה גם לאחר שההרגלים כבר הופנמו.

 

* רצוי לוודא שהילדים מגיעים לבית הספר עם הציוד הדרוש.

 

* אפשר לסייע לילדים לזכור דברים ע"י שינון של רצפים. למשל: מיטה, צחצוח שיניים, סיפור.
 

* רצוי לסייע לילדים להתכונן למבחנים, לוודא שהם יודעים את הנושאים  למבחן, שיש להם את כל החומר הדרוש ושהם יודעים מתי המבחן.
 

* אפשר לתלות בחדר לוח שנה גדול וברור, לסמן כל יום שעובר ולוודא שכתובים בו האירועים החשובים.
 

* לסייע לילדים לבדוק את עצמם, לוודא שהם השיגו את המטרות שלהם, שהצליחו לבצע נכון את המטלות ולברר איתם מה יכלו לעשות אחרת ומה למדו מהעשייה שלהם. 
 

* ללמד את הילדים אסטרטגיות להתמודדות עם הקשיים – ארגון מידע באמצעים שונים, שינון בדרכים מגוונות, שימוש ברמזים ותומכי זיכרון (טריקים קטנים שעוזרים לזכור פרטים ועובדות) וכו'.
 

* לתמוך רגשית – לחזק הרגלים שהופנמו, לעודד כאשר יש נסיגה או כאשר הילדים לא מצליחים לעמוד במטלה ולהגדיל את תחושת המסוגלות על ידי הדגשת ההצלחות וההישגים. 

 

 

 

אבישר, א. (2010). מהו התפקוד הנוירו-פסיכולוגי הלקוי בהפרעת קשב וריכוז (ADHD).

 

Barkley, R. A. (2000). Genetics of childhood disorders XVII: ADHD. part 1: The executive functions and ADHD. Journal of American Academy of Children and Adolescence psychiatry, 39(8), 1064-1068.

 

Biederman, J., Petty, C.R., Fried, R., Doyle, A.E. Spencer T., Seidman , L.J., Gross, L. Poetzl, K., Faraone, S.V. (2007). Stability of executive function deficits into young adult years: a prospective longitudinal follow-up study of grown up males with ADHD. Acta Psychiatrica Scandinavica,116 (2), 129 – 136

 

Brown , T.E. (2006). Executive Functions and Attention Deficit Hyperactivity Disorder: Implications of two conflicting views International Journal of Disability, Development and Education, , 53 (1), 35-46